<h1>חוקות הדיינים סימן קמ"ו</h1>
<h2>דף לד.</h2>
וכתב גאון ז"ל שהשיב בתשובת שאלה בא' שאמר לחבירו עד א' יש לי שראה אותך שנכנסת לביתי כשלא הייתי שם ונטלת משם משא של פשתן והשיב לו ואמר כן הוא שנכנסתי לביתך כשלא היית שם ונטלתי משם משא של פשתן אבל היתה לי שאטלנו במה שהיית חייב לי, ולזו השאלה השיב הגאון ז"ל שאין לו עליו אלא שישבע שבועת היסת שנטל אותו פשתן במה שהיה חייב לו ונפטר אעפ"י שיש לו עדים על זה אין לו עליו אלא שבועת היסת כמ"ש ולזה הביא ראיה מפ' כל הנשבעין. אבל רי"ף ז"ל כתב בהלכותיו שאין סומכין ע"ז אלא ודאי חייב הוא להחזיר לו כל המשא של פשתן דהרי הוא מחוייב שבועה מן התורה במה שמחייבו העד ואינו יכול לישבע כיון שאינו מכחיש דבריו של עד וכיון שאינו יכול לישבע משלם והרי הוא כנסכא דר' אבא כ"כ הרב ז"ל בפ' כל הנשבעין.
